ליקוי החמה המלא ב-29 במרץ 2006
ליקוי החמה המלא ב-29 במרץ 2006 הוא ליקוי חמה מלא שבשיאו כוסתה השמש למשך 4:07 דקות. ליקוי חמה זה נצפה גם בישראל, אם כי בישראל היה הליקוי חלקי.
ליקוי החמה היה הליקוי המלא היחיד בשנת 2006, אם כי ב-22 בספטמבר 2006, היה גם ליקוי טבעתי. מסדרון הליקוי המלא אמנם היה צר אך הוא חצה כמחצית מכדור הארץ. מסלול צל הירח החל בברזיל, חצה את האוקיינוס האטלנטי, דרך חוף גאנה, חלף דרך בנין וניגריה, חצה את ניגריה ועבר דרך ניז'ר, צ'אד, לוב, חצה מעט את הגבול המצרי ומשם דרך הים התיכון לאזור אנטליה שבטורקיה, המשיך צפונה לצפון-מזרח טורקיה, גאורגיה והרי הקווקז, קזחסטן והים הכספי, מרכז קזחסטן, מזרח קזחסטן, מזרח רוסיה ולבסוף הוא נראה במונגוליה. צל חלקי נראה באזורים נרחבים בחלק הצפוני של אפריקה, המזרח התיכון, מזרח אירופה וחלקים גדולים מאסיה.
ליקוי זה היה יוצא דופן מבחינת העניין העולמי שבו. אנשים מכל רחבי העולם התאספו ונסעו באופן מיוחד לאזורים בהם הליקוי נראה מלא (כמו טורקיה למשל), כדי לצפות בו.
מסלול הליקוי כהמחשה למסלולם של ליקויי חמה
[עריכת קוד מקור | עריכה]מרכז הליקוי החל כאמור במזרח ברזיל, שבו נגע צל הירח לראשונה בכדור הארץ בשעה 08:36 שעון גריניץ'. האירוע התרחש עם זריחת השמש ונמשך דקה ו-53 שניות במרכז רצועה שרוחבה 129 ק"מ. הצל נע במהירות של 9 ק"מ לשנייה ועזב את ברזיל לאוקיינוס האטלנטי, ולא נראה בשום שטח יבשתי במשך מחצית השעה הבאה. לאחר חציית קו המשווה, הגיע הצל למפרץ גינאה וחצה את חופה של גאנה בשעה 09:08. השמש הייתה כבר בזווית של 44 מעלות מעל האופק המזרחי, והשלב המלא של הליקוי שם נמשך 3 דקות ו-24 שניות. רוחב המסלול היה 184 ק"מ ומהירות התנועה ירדה לפחות מקילומטר אחד לשנייה. תושבי אקרה בירת גאנה היו ממוקמים 50 קילומטרים דרומית לקו הליקוי ולכן ראו ליקוי קצר יותר, 2 דקות ו-58 שניות, שהחל בשעה 09:11 שעון גריניץ'.
הליקוי עבר בטוגו בשעה 09:14, אך הבירה שלה לומה נמצאה מחוץ למסלול הליקוי המלא. שתי דקות מאוחר יותר נכנס הצל לבנין שבירתה פורטו נובו נמצאה אף היא בליקוי כמעט מלא של 98.5%. הליקוי המשיך לצפון מזרח, כאשר ציר הצל נכנס לניגריה ב-09:21. באותו זמן, הליקוי כבר נמשך לצופים באותם אזורים 3 דקות ו-40 שניות, והשמש בגובה 52 מעלות. לאגוס נמצאת 129 קילומטרים מחוץ לגבול הדרומי של הצל, וגם 8 מיליון תושביה ראו ליקוי חלקי של 96.8%.
שש דקות נוספות חלפו והצל חצה את מערב ניגריה ונכנס לניז'ר ב-09:37. זמן הליקוי כאן היה 3 דקות ו-54 שניות ומהירות הצל המשיכה להאט ל-0.734 קילומטרים לשנייה. במהלך השעה הקרובה חלף הצל באזורים המרוחקים והמדבריים ביותר בכדור הארץ. כאשר הצל הגיע לצפון ניז'ר ב-10:05 הוא חלף במהירות על צפון מערב צ'אד לפני שחצה לדרום לוב. שיא הליקוי מבחינת משכו היה בשעה 10:11:18 שעון גריניץ', 4 דקות ו-7 שניות. השמש הייתה בגובה 67 מעלות ורוחב המסלול של הליקוי המלא היה 184 ק"מ והוא נע במהירות של 0.697 קילומטרים לשנייה. בהמשך צפונה חצה המסלול אל לוב וממנה לים התיכון בשעה 10:40 שעון גריניץ'. צפון מערב מצרים נמצאה אף היא במסלול הצל, ומשך הליקוי שם היה 3 דקות ו-58 שניות.
תושבי כרתים וקפריסין החמיצו את המסלול שעבר ביניהן והגיע לחוף הדרומי של טורקיה ב-10:54. אנטליה נמצאה 50 קילומטרים מצפון מזרח למרכז מסלול הצל ותושביה צפו בליקוי שאורכו 3 דקות ו-11 שניות. מי שנמצא בערי החוף הטורקיות הנמצאות מעט מזרחית לאנטליה חזה ב-35 שניות נוספות של ליקוי מלא. באזור זה המתינו לליקוי גם מאות ישראלים.
הלאה משם חלף מסלול הליקוי בהרים של מרכז טורקיה ושם חצה את קו מסלול הליקוי המלא של 11 באוגוסט 1999, ולפיכך ל-250 אלף תושבי סיבאס הייתה ההזדמנות הנדירה ביותר לצפות בליקוי מלא שני בתוך פחות משבע שנים. ב-11:10 הגיע מסלול הליקוי לחופה של טורקיה בים השחור ואורכו אז 3 דקות ו-30 שניות. הצל כבר האיץ את מהירותו ל-0.995 קילומטרים לשנייה. שש דקות מאוחר יותר הוא הגיע לחוף המערבי של גאורגיה. בתוך איראסיה חלף המסלול דרך הרי קווקז. טביליסי בירת גאורגיה נמצאה מחוץ למסלול. כאשר הליקוי המשיך לתוך רוסיה, חלף על פני הקצה הצפוני של הים הכספי ומשם לקזחסטן בשעה 11:30 שעון גריניץ' - שעת אחר צהרים מאוחרת לפי הזמן המקומי. השמש כבר ירדה לגובה 32 מעלות ומשך הליקוי 2 דקות ו-57 שניות. הצל האיץ למהירות של 1.5 קילומטרים לשנייה.
ב-17 הדקות הבאות, האיץ הצל במהירות לאורך מרכז אסיה כשמשך הליקוי פחת במהירות. הוא חלף דרך צפון קזחסטן, נכנס שוב לזמן קצר לרוסיה לפני שעזב את שטח כדור הארץ בעת שקיעת השמש בגבול הצפוני של מונגוליה ב-11:48 שעון גריניץ'. במשך 3 שעות ו-12 דקות חלף צל הירח מסלול שאורכו 14,500 קילומטרים וכיסה שטח של 0.41% מפני השטח של כדור הארץ.
סדרת סארוס 139
[עריכת קוד מקור | עריכה]זהו הליקוי ה-29 בסדרת סארוס מס' 139. הסדרה החלה עם שבעה ליקויים חלקיים, הראשון שבהם התרחש ב-17 במאי 1501. תריסר הליקויים הראשונים היו קצרים והם התארכו מליקוי לליקוי. הליקוי המלא הראשון בסדרה התרחש ב-21 בדצמבר 1843. הסדרה ממשיכה ליצור ליקויים מלאים, כאשר הארוך שבהם יהיה ב-6 ביולי 2186 – שבשיאו יארך שבע דקות ו-29 שניות, רק שלוש שניות פחות מהמקסימום התאורטי. הליקוי האחרון של סדרת סארוס 139 יתרחש ב-26 במרץ 2601, ואז כבר ירד אורך השיא ל-36 שניות בלבד. כל תשעת הליקויים האחרונים יהיו ליקויים חלקיים והם ייראו בחצי הכדור הדרומי. הסדרה תינעל בליקוי חלקי ב-3 ביולי 2763.
מסקנות מדעיות ראשוניות
[עריכת קוד מקור | עריכה]התפזרות עטרת השמש בעיקר לשני צדדים ופחות באמצע, כפי שניתן לראות בתמונות בחשיפות קצרות, תומכת בהשערה כי עטרת השמש מתרכזת סביב קו המשווה של השמש בתקופות בהן פעילות השמש נמוכה.
היערכות לליקוי
[עריכת קוד מקור | עריכה]בנוסף לחובבי אסטרונומיה, שנערכו לליקוי ונסעו לראותו במקום שבו הופיע כליקוי חמה מלא, נדרשה היערכות מיוחדת בניגריה, שבה פרצו בשנת 2001 מהומות קשות בעקבות ליקוי לבנה מלא. המהומות פרצו במחוז בורנו הצפוני ונגרמו בגלל הפחד של התושבים מהיעלמות הירח. ההסברים הדתיים היו שהירח נעלם בגלל כשפים רעים ועונש של האלים על הכפירה של בני האדם. במהלך המהומות תקפו צעירים מוסלמים כנסיות ומטרות נוצריות אחרות. כתוצאה מכך, שר ההסברה הניגרי הוציא הודעה מטעם הממשלה[1] שאומרת לאזרחים להירגע ולא להיכנס לפאניקה, לקראת ליקוי החמה המלא ב-29 במרץ 2006.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- דף מפורט על הליקוי באתר נאס"א
- פרויקט מיוחד - דיווחים ממוקד הליקוי ליד אנטליה שבטורקיה, באתר "הידען"
- דיווח וידאו מהליקוי - קבוצת האגודה לאסטרונומיה, רון פלד, חושך באמצע היום, באתר ynet, 3 באפריל 2006
- תצפיות על הליקוי בבתי הספר - עמותת ראשית מדע
- תמונת מסלול הליקוי במזרח התיכון. ישראל מחוץ לליקוי המלא
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ רויטרס, ניגריה לתושביה: בלי פאניקה - השמש תשוב, באתר ynet, 11 במרץ 2006